עץ יוסף על שמות רבה י״ח:ח׳

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

« עץ יוסף על שמות רבה י״ח:ז׳ עץ יוסף על שמות רבה י״ח:ט׳ »

8 עץ יוסף על שמות רבה פתח ↗

לא אנכי הוא שאמרת לו כו'. פי' לא יתקיים בי מה שאמרת ואנכי אעלך. ותשובת השי"ת אליו על זה כתובה לקמן פרשה ט"ו סי' ט"ו. ומרומז תשובה זו במה שאמר לו הקב"ה כי אהיה עמך. כי באמת ארד עמך למצרים ג"כ לקיים הבטחתי:

9 עץ יוסף על שמות רבה פתח ↗

ימים של צער היו לפיכך קורא אותם רבים. ע"י שהיו ימים של צער שגם בלילה לא שכב לבם מעוני ומרוב עבודה והיו מעמידים אותם בקרות הגבר למלאכתן כדלעיל. לכן קראם ימים רבים שהקב"ה חשב להם לילות וימים גבול בנימין. וגם שהמצטער מרגיש מאד בזמן ע"ד ולילות עמל מנו לי. ולכן מעט מהזמן יהיה בערכם רב. וע' בויק"ר פ' י"ט. ואסת"ר פ' ב' סי' א':

10 שמות רבה פתח ↗

הַרְבֵּה נִסִּים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הָרַג בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ מְשׁוּלִים לִבְהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל כג, כ: אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם. הָרַג בְּכוֹרֵי שֶׁבִי, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לַשָּׁבוּי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, רְצוֹנְךָ שֶׁתֵּצֵא וְיִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אוֹמֵר לֹא נֵצֵא מִכָּאן לְעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלֹא יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ דָּנָן עִמָּהֶם. מִבְּכֹר פַּרְעֹה עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה שִׂמְחָה לִבְנוֹ וְהָרַג שׂוֹנְאָיו, אָמַר הַמֶּלֶךְ כָּל מִי שֶׁשָֹּׂמֵחַ לִי יָבֹא לְשִׂמְחַת בְּנִי, וְכָל מִי שֶׁשׂוֹנֵא לִי יֵהָרֵג עִם הַשֹּׂוֹנְאִים. כָּךְ הָאֱלֹהִים עָשָׂה שִׂמְחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁגְּאָלָן, אָמַר הָאֱלֹהִים כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנִי יָבֹא וְיִשְׂמַח עִם בְּנִי. הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּמִּצְרִים בָּאוּ וְעָשׂוּ פֶּסַח עִם יִשְׂרָאֵל וְעָלוּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יב, לח: וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, וְכָל מִי שֶׁרָצוּ שֶׁלֹא יִגָאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, מֵתוּ עִם הַבְּכוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עח, נא: וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם. צָעֲקוּ כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתְּהִי צְעָקָה גְדוֹלָה בְּמִצְרָיִם, בָּאוּ כֻלָּם לַהֲרֹג פַּרְעֹה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם, וְהֵן קוֹרִין אֶת הַלֵּל, וּפַרְעֹה מַכְרִיז לְגִבּוֹרָיו בּוֹאוּ וְנִקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן. אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בַּלַּיְלָה אַתָּה מוֹצִיא אֶת בָּנַי, לֹא תוֹצִיא לְבָנַי בַּלַּיְלָה, אֶלָּא יֵצְאוּ בְּרֹאשׁ גָּלוּי בַּחֲצִי הַיּוֹם, נִתְפַּזְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל מִצְרַיִם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר משֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם, וּמשֶׁה הָיָה עוֹסֵק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וּבִכְלֵי הַמִּשְׁכָּן שֶׁהֵכִין יַעֲקֹב אָבִינוּ, וְכֵן דָּוִד אָמַר תהלים נח, יא: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם.

11 שמות רבה פתח ↗

וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, רַבִּי שְׁמוּאֵל אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ אָפוּ הַבָּצֵק שֶׁלָּשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק, וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וגו', מִשָּׁעָה שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶן הַגְּזֵרָה, שֶׁהֵן לֹא עָשׂוּ בְּמִצְרַיִם אֶלָּא מָאתַיִם וָעֶשֶׂר שָׁנָה, וּבַיּוֹם שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם, בּוֹ בַּיּוֹם עָלוּ, וּבוֹ בַּיּוֹם יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין, לְכָךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה שִׂמְחָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה': בָּעוֹלָם הַזֶּה עָשָׂה לָהֶם נֵס בַּלַּיְלָה, שֶׁהָיָה נֵס עוֹבֵר, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַלַּיְלָה נַעֲשָׂה יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ל, כו: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם וגו', כָּאוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתְּחִלָּה, וּגְנָזוֹ בַּגַּן עֵדֶן:

11 ראש השנה פתח ↗

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם — כְּתִיב הָכָא: ״וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם״, וּכְתִיב הָתָם: ״הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ״.

12 שמות רבה פתח ↗

מָה רָאָה לוֹמַר לֵיל שִׁמֻּרִים, שֶׁבּוֹ עָשָׂה גְּדֻלָּה לַצַּדִּיקִים, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וּבוֹ הִצִּיל לְחִזְקִיָּהוּ, וּבוֹ הִצִּיל לַחֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו, וּבוֹ הִצִּיל לְדָנִיֵּאל מִגֹּב אֲרָיוֹת, וּבוֹ מָשִׁיחַ וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִתְגַּדְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה כא, יב: אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה. מָשָׁל לְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה מְצַפָּה לְבַעְלָהּ שֶׁפֵּרַשׁ לִמְדִינַת הַיָּם, אָמַר לָהּ יְהֵא סִימָן הַזֶּה בְּיָדֵךְ בְּעֵת שֶׁתִּרְאִי אוֹתוֹ סִימָן דְּעִי שֶׁאֲנִי בָּא וַאֲנִי קָרוֹב לָבוֹא. כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְצַפִּין מִשֶּׁעָמְדָה אֱדוֹם אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַסִּימָן הַזֶּה יִהְיֶה בְּיֶדְכֶם בַּיּוֹם שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם תְּשׁוּעָה וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי גוֹאַלְכֶם, וְאִם לָאו אַל תַּאֲמִינוּ, שֶׁלֹא קָרְבָה הָעֵת, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ס, כב: אֲנִי ה' בְּעִתָּה אֲחִישֶׁנָּה. וְאוֹמֵר חגי ב, ו כב: עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וגו' וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וגו'. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתִּי אֶת מִצְרַיִם כָּךְ אֲנִי הוֹפֵךְ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ס, יב: וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ, וְאוֹמֵר איוב לח, יג: לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וגו':

8 אמר ר"ח יתברך שמו כו'. נראה שגם הוא בא לדרוש פסוק ועבר ה' לנגוף מהו ועבר כו' מלשון העברה על המנהג. היינו שהקב"ה עבר על קדושתו וטהרתו כביכול בשביל ישראל. ובעבור שהבטיח אנכי ארד עמך בעצמי ת"נ:

9 למה בשביל שגדול ונורא קדוש הוא. תהילים צ״ט:ג׳. כצ"ל ודריש אף שאתה קדוש וטהור עם כל זה גדול ונורא אתה לעבור על קדושתך ולעשות משפט בטמאים למה בשביל ישראל. וזהו שכתוב שם משפט וצדקה ביעקב אתה דוקא עשית. ר"ל בשביל יעקב שהבטחתו אנכי ארד עמך וגו' ע"כ הוכרחת לעשות המשפט במצרים אתה בעצמך:

10 אנכי ארד עמך וגו'. וזו הבטחה שיגאלם בעצמו כדלעיל פ"ג:

11 מלאך אחד הפך את סדום. הוא כמו ותדע. שהרי שם הפך מלאך אחד סדום כו' וכאן הוא הלך בעצמו. אלא שעשה כן כדי לקיים מאמרו אנכי ארד עמך וגו':

12 וכאן ה' כגבור יצא. כלומר ובכאן ה' בעצמו יצא ולישנא דקרא נקט:

10 מדרש תהילים פתח ↗

למכה מצרים בבכוריהם. בשעה ששלח הקב"ה מכת בכורות א"ל כחצות הלילה ומת כל בכור. נכנסו כל הבכורות אצל אבותיהם ואמרו להם כל מה שאמר משה הביא עלינו אין אתם מבקשים שנחיה בואו והוציאו את העברים האלו מבינינו ואם לאו אנו מתים. השיבו להם ואמרו אפילו כל המצרים מתים אינן יוצאים מכאן. מה עשו נכנסו כל הבכורות אצל פרעה והיו מצווחין לפרעה ואומרים בבקשה ממך הוציא את העם הזה שבשבילם רעה תבוא עלינו ועליך. אמר לעבדיו צאו וקפחו שוקיהם של אלו. מה עשו הבכורות מיד יצאו ונטלו כל אחד חרבו והרג את אביו שנאמר למכה מצרים בבכוריהם. למכה בכורי מצרים אין כתיב כאן אלא למכה מצרים בבכוריהם. ששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהם. ר' אבין בשם רבי יודא בן פזי אמר בתיה בת פרעה בכורה היתה ובתפלתו של משה נצולה דכתיב משלי לא יח טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה. ליל כתיב. כמה דאת אמר שמות יב מב ליל שמורים הוא לה':

11 סדר עולם רבה פתח ↗

מאדם עד המבול אלף ותרנ"ו שנים, וזה פרטן, אדם ק"ל, שת ק"ה, אנוש צ', קינן ע', מהללאל ס"ה, ירד קס"ב, חנוך ס"ה, מתושלח קפ"ז, למך קפ"ב, ונח בן שש מאות שנה וגו' בראשית ז ו. חנוך קבר את אדם, וחיה אחריו נ"ז שנה, מתושלח מיצה ימיו עד המבול, מן המבול עד הפלגה ש"מ שנה, נמצא נח חיה אחר הפלגה עשר שנים, אבינו אברהם היה בפלגה בן מ"ח שנה, אמר רבי יוסי נביא גדול היה עבר שקרא שם בנו פלג ברוח הקודש, שנאמר כי בימיו נפלגה הארץ וגו' שם י כה, אם בתחלת ימיו, והלא יקטן אחיו היה קטן ממנו והוליד י"ג משפחות ונתפלגו, ואם באמצע ימיו והלא לא בא לסתום אלא לפרש, הא אינו אומר כי בימיו נפלגה הארץ אלא בסוף ימיו, אברהם אבינו היה בשעה שנדבר עמו בין הבתרים בן ע' שנה, שנאמר ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה וגו' שמות יב מא, לאחר שנדבר עמו ירד לחרן ועשה שם חמש שנים, שנאמר ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן בראשית יב ד, נמצא מן הפלגה ועד שיצא אברהם אבינו מחרן כ"ז שנים הן, הן שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו, ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר שם יד, אותה השנה שיצא בה אבינו אברהם מחרן היא היתה שנת הרעב, וירד למצרים ועשה שם שלשה חדשים, ועלה ובא וישב באלני ממרא אשר בחברון, והיא השנה שכבש בה את המלכים, ועשה שם עשר שנים עד שלא נשא את הגר, שנאמר ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען וגו' שם טז ג, וכתיב ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל שם טז טז, נמצא ישמעאל גדול מיצחק י"ד שנה, נמצא מן הפלגה ועד שנולד אבינו יצחק נ"ב שנה, ישיבתה של סדם נ"א שנה, מהן שלוה והשקט היה לה ולבנותיה כ"ו שנה. ומן המבול ועד שנולד יצחק שצ"ב שנה, וזה פרטן, אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול שם יא י, ארפכשד ל"ה, שלח ל', עבר ל"ד, פלג ל', רעו ל"ב, שרוג ל', נחור כ"ט, תרח ע', ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו שם כא ה, אבינו יצחק היה כשנעקד על המזבח בן ל"ז שנה, ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים שם כא לד, הימים הללו מרובים על של חברון שהיו עשרים וחמש שנה, והללו עשרים ושש שנה, בו בפרק נולדה רבקה, נמצא אבינו יצחק נשא את רבקה בת י"ד ג' שנה, אבינו אברהם קבר את תרח אביו לפני מיתתה של שרה שתי שנים, יעקב שימש את אבינו אברהם ט"ו שנה, ואת שם חמשים שנה, נמצאת אומר אבינו יעקב שמש את שם נ' שנה, ושם שמש את מתושלח צ"ח שנה, ומתושלח שמש את אדם הראשון רמ"ג שנה, נמצאת אומר ארבעה מתוך כ"ב דורות, ושבעה בני אדם שקפלו את העולם כולו, ואלו הן, אדם הראשון ומתושלח ושם ויעקב ועמרם ואחיה השילוני ואליהו, ועדיין הוא קיים:

12 ראש השנה פתח ↗

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּנִיסָן מֵתוּ אָבוֹת, בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל.

« עץ יוסף על שמות רבה י״ח:ז׳ עץ יוסף על שמות רבה י״ח:ט׳ »